בן זוהרה ויצחק, נולד בשנת 1924 בקזבלנקה, מרוקו. נתחנך באווירה מסורתית במלאח היהודי שבעיר ואחר-כך עבד כפועל במלאכה ובתעשייה. היה מראשוני חוג הנוער לציונות שנוסד בקזבלנקה בשנת 1942, ושאף לחיי עבודה בקיבוץ בארץ. בחודש כסלו תש"ח הגיע ארצה בנתיב-ההעפלה בהשאירו את אישתו ובתו הקטנה בגולה על-מנת להביאן אחר-כך לכשיסתדר בארץ, ונכנס עם קבוצת חברים להכשרה בקיבוץ רמת הכובש. היה מפעילי קבוצתו בסידור ענייניה והתערה בחיי הקיבוץ.

ביום י"ח באדר ב' תש"ח (29.3.1948), בהיותו עם חברים בשמירת הכביש לכפר סבא לשם הבטחת התחבורה, נחטף בידי ערבים שארבו בפרדס וביום המחרת הוחזרה גופתו לקיבוץ באמצעות משטרת בית ליד ואותות התעללות נראו בה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברמת הכובש. בתו הגיעה אל הקיבוץ, בהיותה בת ארבע, במסגרת "עליית-הנוער". גם הוריו ושני אחיו באו לארץ.